במציאות המודרנית עם האינדיבידואליזם ושחרור האישה, עלו שיעורי הגירושים באוכלוסייה (החילונית בעיקר), וזוגות שנישואיהם עולים על שרטון, מחליטים לא פעם “לפרק את החבילה”. אולם כאשר יש ילדים, יודע כל הורה, כי המחיר כבד במיוחד: לפי הפסיכותרפיסטית נילי הררי, בתוך תהליך הגירושים הכואב הילדים הם קורבנות תמימים, וחווים סבל נורא. המחקרים בתחום מתארים גירושים כדבר הנורא ביותר אותו חווים ילדים, רק אחרי מוות של אחד ההורים.
הררי גורסת כי בעת גירושים, הילדים חשים שהבית המוגן שלהם מתפרק, וההורים לא תמיד טורחים להבין את המשמעות של המחיר שילדים משלמים: ההורים מערבים את הילדים בסכסוך, מבקשים מהם לבחור צד, הופכים אותם לשליחים של מסר להורה השני, ולא מבינים שזה פוצע את “הנשמה” של הילד אף יותר.
מה אפשר לעשות?
קודם כל, צריך להבין שהגירושים יפגעו בילדים, ואין דרך להימנע מכך. הסיבה העיקרית בה”א הידיעה שבגינה הורים נמנעים או לפחות מעכבים גירושים, הוא הרצון שלא לפגוע בילדים. עם זאת, פעמים רבות הזוגות מושכים את הזמן תוך שהם סובלים בתהליך, מתוך המחשבה שכך עדיף לילדים. אולם, האם עדיף לילדים שהוריהם יסבלו ויחושו שהם כלואים בתוך התא המשפחתי? אפשר לטעון כי במידה רבה, נישואים שכאלה פוגעים אף יותר בילדים (שלא לדבר על הרגשות של ההורים עצמם, שהרי גם הם חשובים).
לכן, אומרת נילי הררי, עדיף להתייעץ עם מטפל בטרם יוצאים עם ההודעה על הגירושים לילדים. לא מדובר בטיפול זוגי, אלא בטיפול שיעזור להורים להכין עצמם ואת הילדים לקראת הגירושים. באופן הזה, עוברים תהליך בריא שיכול למזער את הפגיעה בילדים, ולעזור לכולם להמשיך הלאה בצורה בריאה יותר.
