וירוס הקורונה יצר לא רק נזקים בריאותיים כבירים למיליוני אנשים, ונזקים כלכליים בלתי ניתנים לכימות: לקורונה ישנה השפעות פסיכולוגיות אקוטיות על אנשים רבים. בישראל, רוויית המתחים ולמודת המלחמות, תחילה התמודדו היטב עם הפנדמיה, והמנהיגים טפחו לעצמם על השכם לא מעט. אולם לפי נילי הררי במאמר להארץ, ככל שעבר הזמן והמצב רק נהיה גרוע יותר ויותר, החלו המתחים בציבור להיות מורגשים במיוחד, בעיקר הודות למצב הכלכלי: אנשים רבים שעבדו כל חייהם שפוטרו או שהעסק שלהם נסגר, יושבים בבית ורואים את חשבון הבנק שלהם מתרוקן, ומפלס החרדה עולה. חלק מן האנשים מגיעים ממש לתחתית הפירמידה של מאסלו, כאשר חשים שאין להם אפילו בטחון בסיסי בקיום שלהם, בעצמם, ואפילו אינם יודעים, איך ישלמו את ההוצאות החודשיות בימים הקרובים.
לפי נילי הררי,חשוב להיות מודעים לכך שזה לא קשה רק לנו, אלא לרבים נוספים. שנית, להיות מודעים, מיינדפולנס, כלפי מצוקות הסביבה הקרובה שלנו, ולתת לה תמיכה רגשית. מתן תמיכה והכלה בזמן, יכולה למנוע התדרדרות נפשית של היקרים לנו. שלישית, למרות הסגר, ואולי דווקא בגללו, חשוב לצאת החוצה, לשאוף אוויר ולעשות מעט ספורט.
